שיטות

מקור הנתונים

הנתונים המוצגים מבוססים על מידע המצוי בידי ארבע קופות החולים הפועלות בישראל. קופות החולים העבירו למנהלת התכנית את הנתונים מרצונן, במסגרת השתתפותן הפעילה בתוכנית מדדי האיכות. הנתונים שהועברו מהקופות למנהלת הם מקובצים, ולפיכך אנונימיים לחלוטין ואינם כוללים פרטים מזהים כלשהם. העברת הנתונים בצורה זו מאפשרת שמירה קפדנית על עיקרון החיסיון הרפואי.

איסוף המידע מתבסס על מאגרי הנתונים הממוחשבים של קופות החולים ומאפשר בחינה וניטור של המדדים השונים על פי קבוצת גיל, מין, מצב חברתי-כלכלי ונפת מגורים.

איכות הנתונים

שיעורי המדדים המוצגים בתוכנית מבוססים על נתוני כלל האוכלוסייה ולא על מדגם, ולפיכך הנתונים אינם כרוכים בטעות דגימה. אולם, יתכנו מקורות אחרים לטעויות בנתונים. שיטת הפקת הנתונים שנבנתה, הכוללת מערך מבדקים מקיף ותיקוף הממצאים תוך כדי שימוש במקורות מידע שונים, הומלצה בדו”ח שיצא על ידי ה-AHRQ י[3]. גישה זו נועדה להקטין את הטעויות השונות, ובכלל זה את השונות בין הקופות ביחס לתיעוד וקידוד מאפייני המבוטחים, והביאה בוודאי להקטנת הטעויות, אך לא העלימה אותן לחלוטין. לפיכך, ראוי להתייחס בזהירות לשינויים קלים בנתונים בין קבוצות או בין שנים שונות.

אוכלוסיה

ההתכנית מבוססת על נתוני כלל אוכלוסיית המבוטחים בארבע קופות החולים, שהם כלל התושבים במדינת ישראל, למעט חיילים ואסירים. עם זאת, עבור כל שנת מדד לא נכללו מבוטחים אשר לא השלימו בשנת המדד שנת חברות מלאה באותה קופה, לרבות מי שנפטרו או נולדו במהלך השנה, אלה שעברו בין הקופות באותה שנה, וכן מבוטחים השוהים בחו"ל מעל שנתיים. הדו"ח כולל עבור שנת 2021 כ-8.7 מיליון תושבים.

יש להוסיף כי במגוון מדדים, המדידה מתאפשרת כחלק מביקור אצל רופא המשפחה. אולם, אין בכך בכדי להטיל מגבלה של ממש על הנתונים שכן, כפי שהראה מחקר שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית, מרבית המבוטחים מבקרים אצל רופא המשפחה באופן תדיר: למעלה מ-90% מבקרים מידי שנה ו-97% מבקרים פעם בחמש שנים [1].

משתנים

עבור כלל המדדים, הנתונים מוצגים לכלל האוכלוסייה הרלבנטית על פי שנה, מין, קבוצות גיל ומצב חברתי-כלכלי.

מצב חברתי-כלכלי נקבע בדו"ח זה על סמך האשכול אליו משויך האזור הסטטיסטי של כתובת המגורים. לאחר מפקדי אוכלוסין, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מחלקת את אזורי המגורים לאזורים גאוגרפים סטטיסטים (אג"סים) המקבלים ציון כלכלי-חברתי. חברת פוינטס מטייבת חלוקה זו ומעדכנת את הציון הכלכלי-חברתי באמצעות הוספת מידע ממקורות שונים, הכוללים בין השאר מידע צרכני המתקבל מחברות מסחריות, נתונים של מחירי נדל"ן וממצאים מפרסומים עדכנים על האוכלוסייה. פוינטס משלימה את שיוכם של כלל אזורי המגורים לאג"סים (גם עבור אזורי מגורים אשר טרם סווגו ע"י הלמ"ס, בפרט שכונות מגורים חדשות) [2], כל ארבע קופות החולים בישראל כללו את נתוני חברת פוינטס ברשומותיהם. המידע אודות משתנה זה הועבר לתכנית (בסולם של 1-10) כחלק מהמידע המקובץ עבור כל מדד ומדד. עבור 3%  מהמבוטחים כתובות המגורים לא היו שלמות, ולכן הם לא השתתפו בניתוח הנתונים לפי מעמד כלכלי-חברתי. כתוצאה מאי-שלמות המידע אודות מצב חברתי-כלכלי, כאמור, קיימים לאורך הדו"ח הפרשים במספרים המוחלטים ובשיעורים בין טבלאות ותרשימים עם וללא פילוח לפי מצב חברתי-כלכלי.

כלל המדדים המפורסמים בדו"ח זה רובדו לארבע קבוצות מצב חברתי-כלכלי. המעבר מ-10 דרגות ל-4 קבוצות נועד להקל על ההצגה ועל קריאת הנתונים, ונעשה כך שתיווצרנה ארבע קבוצות הדומות ככל האפשר בגודלן: קבוצה 1 (בעלת הדרוג החברתי-כלכלי הנמוך ביותר) כוללת את ציוני פוינטס 3-1 ומהווה 22% מהאוכלוסיה, קבוצה 2 כוללת את ציוני פוינטס 5-4 ומהווה 27.3% מהאוכלוסיה, קבוצה 3 כוללת את ציוני פוינטס 7-6 ומהווה 28.1% מהאוכלוסיה וקבוצה 4 (בעלת הדרוג הגבוה ביותר) כוללת את ציוני פוינטס 10-8 ומהווה 19.7%  מכלל אוכלוסית הדו"ח.

חלק מהמדדים מוצגים לפי נפות, כאשר כל נפה כוללת בתוכה מספר ישובים.
בתוכנית יש 21 נפות והן: ירושלים, צפת, כנרת, יזרעאל, עכו, נצרת, גולן, חיפה,
חדרה, השרון, פתח תקווה, רמלה, רחובות, תל אביב, רמת גן, חולון, אשקלון, באר שבע,
יהודה ושומרון, נגב מערבי צפון ונגב מערבי דרום. להלן פירוט של הישובים (עם מעל ל-30,000 תושבים) והנפה אליה הם משתייכים
:

ירושלים: ירושלים ובית שמש. 

צפת: צפת.

יזרעאל: עפולה ומגדל העמק. 

עכו: נהריה, עכו, כרמיאל, שפרעם, טמרה וסח'נין.

נצרת: נצרת ונצרת עילית. 

חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים וטירת כרמל. 

חדרה: חדרה, אום אל-פחם, פרדס חנה-כרכור, חריש ובאקה אל-גרביה.
השרון: נתניה וטייבה. 

פתח תקווה: פתח תקווה, כפר סבא, רעננה, ראש העין, הוד השרון, אלעד, יהוד וגבעת שמואל. 

רמלה: מודיעין-מכבים רעות, לוד, רמלה ובאר יעקב. 

רחובות:  ראשון לציון, רחובות, יבנה, נס ציונה וגדרה. 

תל אביב: תל אביב-יפו, הרצלייה ורמת השרון. 

רמת גן: בני ברק, רמת גן, גבעתיים, קריית אונו ואור יהודה. 

חולון: חולות ובת ים.

כנרת: טבריה.

אשקלון: אשדוד, אשקלון, קריית גת ושדרות. 

באר שבע: באר שבע, רהט, אילת, נתיבות, דימונה, אופקים וערד. 

יהודה ושומרון: מודיעין עילית, ביתר עילית ומעלה אדומים. 

[1] Rosen D, Nakar S, Cohen AD, Vinker S. Low rate of non-attenders to primary care providers in Israel – a retrospective longitudinal study. Isr J Health Policy Res. 2014; 3: 15.

[2] 2022 אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2019. הלשכה במרכזית לסטטיסטיקה 

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2022/375/24_22_375b.pdf

[3] MW. F, Damberg C. Methodological considerations in generating provider performance scores for use in public reporting: a guide for community quality collaborative. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality. 2011.